וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃

וְדוֹשַׁשְׁתִּינוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא כְּסִין שׁוֹקִין בְּעַטֵית בְּהוֹן רְפַסְתִּינוּן:

כעפר. להיות דק כעפר:

כטיט חוצות. כטיט המושלך בחוצות, אעשה אותם דק דק, וארדד אותם על פני האדמה:

ואשחקם. ענין כתישה, כמו (שמות ל לו): ושחקת ממנה הדק:

אדקם. מלשון דק:

ארקעם. ענין רדוד ושטיחה, כמו (שם לט ג): וירקעו את פחי הזהב:

ארקעם. הוא מענין ורקע ברגלך והרצון בו ארמסם: