שְׁמוּאֵל ב׳ כ׳ · י״ב

וַעֲמָשָׂא מִטְרַף בִּדְמָא בְּגוֹ כַבְשָׁא וַחֲזָא גַבְרָא אֲרֵי קָם כָּל עַמָא וְאַסְחַר יַת עֲמָשָׂא מִן כַּבְשָׁא לְחַקְלָא וּרְמָא עֲלוֹהִי לְבוּשָׁא כַּד חֲזָא כָּל דַאֲתֵי עֲלוֹהִי וְקָאִים:

מתגולל. היה מתגלגל בדמו, באמצע המסילה:

וירא האיש. העומד על החלל, ראה אשר כל מי שבא למקום החלל, היה נשאר עומד, ולא הועילה אזהרתו:

השדה. גררו השדה מרוחק מהמסילה, וכסהו בבגד, בראותו שעומד עליו כל הבא:

המסלה. דרך הכבושה:

וירא האיש כי עמד כל העם, רצה לומר שתחלה עמדו כל העם שהיו במעמד ולא רצו לעבור על פגר עמשא שהיה מוטל בדרך והסב אותו אל השדה ואחר כך ראה שעדיין עמד כל הבא עליו, רצה לומר אלה שבאו מחדש ולא היו במעמד עמדו לשאול ולדרוש, ואז וישלך עליו בגד לכסות אותו:

מתגולל בדם בתוך המסלה. ר"ל שהיה מתגלגל ומתגאל בדם שיצא ממנו בתוך הדרך: