וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא׃

וַאֲמַר סַכְוָאָה אֲנָא חֲזֵי יַת רִיהֲטָא דְקַדְמָאָה כְּרִיהֲטָא דַאֲחִימַעַץ בַּר צָדוֹק וַאֲמַר מַלְכָּא גְבַר טַב דֵין וְאַף בְּסוֹרָא טָבָא יַיְתֵי:

את מרוצת הראשון. רצה לומר: הנהגת מרוצתו, שהוא כמנהג מרוצת אחימעץ ובודאי הוא הוא:

איש, טוב זה וגו׳. כי איש טוב, נוטה טבעו לחשוק לבשר טוב: