וִיהִי־מָ֣ה אָר֔וּץ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ר֑וּץ וַיָּ֤רׇץ אֲחִימַ֙עַץ֙ דֶּ֣רֶךְ הַכִּכָּ֔ר וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֶת־הַכּוּשִֽׁי׃

וִיהֵי מָא בִכְדֵין אֶרְהוּט וַאֲמַר לֵיהּ רְהוּט וּרְהַט אֲחִימַעַץ בְּאוֹרַח מֵישְׁרָא וּקְדִים יַת כּוּשִׁי:

ויהי מה. חזר אחימעץ ואמר, ואם לא אקבל מתן, עם כל זה ארוץ:

דרך הככר. והוא הדרך היותר קרוב, ולזה עבר את הכושי והקדים לבוא:

הככר. המישור, והוא ככר הירדן:

ואז אמר אחימעץ, שאם כן ירוץ הוא להקדים את הכושי, ויקדים הוא לבשר טוב, באופן שלא יכלול בדבריו מיתת אבשלום, וכמ"ש ברוך ה' וכו' אשר סגר וכו' כמו שית', ואחרי שהכושי מוכן למלא דבריו, והגם שלא יוכל להשיב ע"מ שישאל המלך, ויהי מה רצה לומר על כל פנים אגיד דבר מה ואהיה מבשר טוב, ולכן רץ ויעבר את הכושי: