וְאָב֣וֹא עָלָ֗יו וְה֤וּא יָגֵ֙עַ֙ וּרְפֵ֣ה יָדַ֔יִם וְהַחֲרַדְתִּ֣י אֹת֔וֹ וְנָ֖ס כׇּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ לְבַדּֽוֹ׃

וְאֵיהַךְ עֲלוֹהִי כַּד הוּא מְשַׁלְהֵי וִידוֹהִי מְרַשְׁלָן וְאָזִיעַ יָתֵיהּ וְיַעֲרוֹק כָּל עַמָא דִי עִמֵיהּ וְאֶקְטוֹל יַת מַלְכָּא בִּלְחוֹדוֹהִי:

ורפה ידים. כי זה היום נטרד מן המלוכה, ועדיין לא לקח עצה מה לעשות:

והחרדתי אותו. בהיות הדבר פתאום ובלילה:

ונס כל העם. בעבור החרדה ינוסו, זה בכה וזה בכה, ולא ישארו עם המלך ללחום בעבורו, ואז אוכל להכות אותו לבדו, מבלי שאצטרך להמית מי מאנשיו, הואיל ולא יעמדו למלחמה, כי ינוסו ואינם:

ורפה ידים. ענין מורך לב ויאוש:

ואבא עליו והוא יגע על ידי שירדוף תכף ישיגהו בעודו יגע ורפה ידים ועל ידי שיבא פתאום בלא הכנה ובלילה, והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתו, ועל ידי זה יכה את המלך לבדו, ומטעם זה צריך גם כן שלא ירדוף אבשלום, שאין ראוי שהבן יהרוג את אביו רק אני אהרגנו בהיותי גואל הדם של אוריה חתני: