שְׁמוּאֵל ב׳ י״ז · י״ט

וַתִּקַּ֣ח הָאִשָּׁ֗ה וַתִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הַמָּסָךְ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבְּאֵ֔ר וַתִּשְׁטַ֥ח עָלָ֖יו הָרִפ֑וֹת וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע דָּבָֽר׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּנְסִיבַת אִתְּתָא וּפַרְסַת יַת פְרָסָא עַל פּוּמָא דְבֵירָא וּשְׁטָחַת עֲלוֹהִי דְקִילָן וְלָא אִתְיְדַע פִּתְגָמָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

האשה. אשת האיש:

עליו. על המסך:

ולא נודע דבר. לא היה ניכר מהבאר, שמתחת להמסך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

המסך. וילון, כמו (שמות כו לו): ועשית מסך:

ותשטח. ופרשה, כמו (יחזקאל כו יד): משטח חרמים:

הרפות. חטים כתושים ונקלפים, כמו (משלי כז כב): בתוך הרפות בעלי, והוא מלשון רפיון, כי נרפו ונקלפו מקליפותיהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ג. שחמלה האשה עליהם, ומה שהיה מעצתה לשטוח הריפות, ד. מה שהיה מעצתה לאמר שהיו פה ושעברו את מיכל המים, כמו שהיתה עצת רחב לאמר כן באו אלי האנשים כמש"פ שם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ותשטח עליו הרפות. היא חטה הנכתשת במכתש וישטחוה תחלה כדי שתיבש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל