וַיַּ֤רְא אֹתָם֙ נַ֔עַר וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְשָׁלֹ֑ם וַיֵּלְכוּ֩ שְׁנֵיהֶ֨ם מְהֵרָ֜ה וַיָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־בֵּֽית־אִ֣ישׁ בְּבַחוּרִ֗ים וְל֥וֹ בְאֵ֛ר בַּחֲצֵר֖וֹ וַיֵּ֥רְדוּ שָֽׁם׃

וַחֲזָא יַתְהוֹן עוּלֵימָא וְחַוִי לְאַבְשָׁלוֹם וַאֲזַלוּ תַרְוֵיהוֹן בִּפְרִיעַ וְעָלוּ לְבֵית גַבְרָא בְּעָלֵימַת וְלֵיהּ גוֹבָא בְּדַרְתֵּיהּ וּנְחָתוּ תַמָן:

וירא אותם. בעין רוגל:

וילכו. כי הרגישו אשר הנער ראה אותם, ולזה הלכו מעין רוגל אל מאהבם אשר בבחורים:

וירא אותם נער, היה בזה עין ה' אל יראיו, א. מה שהרגישו שראה אותם הנער וילכו מהרה, ב. מה שבאו בבית איש שלו באר: