וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־אִתַּ֣י הַגִּתִּ֔י לָ֧מָּה תֵלֵ֛ךְ גַּם־אַתָּ֖ה אִתָּ֑נוּ שׁ֣וּב וְשֵׁ֤ב עִם־הַמֶּ֙לֶךְ֙ כִּי־נׇכְרִ֣י אַ֔תָּה וְגַם־גֹּלֶ֥ה אַתָּ֖ה לִמְקוֹמֶֽךָ׃

וַאֲמַר מַלְכָּא לְאִתַּי גִיתָּאָה לְמָא תֵיזֵיל אַף אַתְּ עִמָנָא תּוּב וְתֵיב עִם מַלְכָּא אֲרֵי נוּכְרָא אַתְּ וְאַף אִם גָלֵי אַתְּ אֱזֵיל לָךְ לְאַתְרָךְ:

עם המלך. על אבשלום יאמר, שמלך עתה:

כי נכרי אתה. הלא אתה מארץ נכריה, ואינך מעבדי לשתתירא מפני אבשלום:

וגם גולה. ואפילו תרצה להיות גולה מעל פני אבשלום מבלי לשבת אתו, אזי חזור למקומך לגת, ותהיה גולה שמה לשבת בה כמאז:

גולה. ענין טלטול ונוע, ואם הוא בלא שבי, וכן (דברי הימים א ח ו): ויגלום אל מנחת:

(יט-כ) השאלות: בפסוקים האלה נלחצו המפרשים:

למה תלך עמנו אם תלך מפני שאתה ירא מאבשלום, יש לך שני ברירות, או שוב לירושלים ושב עם המלך, כי לא ישים לב עליך כי נכרי אתה, וגם (אם) גולה אתה, אם יגלה אותך מירושלים למקומך הלא תגלה למקומך לגת, ולא תפסיד מאומה:

וגם אתה גולה למקומך. יתכן שלא היה יושב בירושלם כי אם זמן מועט והיה תמיד נע ונד למקומו להעתיק משם קניניו ולזה אמר לו כי נכרי אתה ואמר לו גם כן תמול בואך והיום אניעך עמנו ללכת: