שְׁמוּאֵל ב׳ י״ג · ט׳

וּנְסֵיבַת יַת מַסְרֵיתָא וַאֲרִיקַת קֳדָמוֹהִי וְלָא אֲבָא לְמֵיכַל וַאֲמַר אַמְנוֹן אַפִּיקוּ כָל אֱנַשׁ מֵעִילַוָי וְאַפִּיקוּ כָל אֱנַשׁ מֵעִילַוֹהִי:

ותצק. יצקה על הקערה הלביבות עם השמן:

המשרת. תרגום של מחבת, היא מסריתא:

ותצוק. מלשון יציקה:

מעלי. מאצלי:

ותצוק לפניו ולא נתנה לו בידיה וע"כ וימאן לאכל ויאמר הוציאו וכו' שאיני רוצה לאכול על ידי משרתי רק על ידה:

המשרת. אלפס:

ותצוק לפניו. שפכה לפניו הלביבות עם השמן בכלי אשר הביאה בו לפניו את הבריה והנה עשתה זה לפניו בעבור שכבר דקדק אמנון שתלבב לעיניו את הלביבות והנה השתדל אמנון להביאה החדר כדי שיוכל להשיג שם מבוקשו ממנה פן יהיה לבוז אם ישמע בחוץ קולה בענותו אותה: