וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ (יחנני) [וְחַנַּ֥נִי] יְהֹוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃

וַאֲמַר עַד דְרַבְיָא קַיָם צָמֵית וּבְכֵיתִי אֲרֵי אֲמַרִית מַן יְדַע דִלְמָא יִתְרְחֵים עֲלַי מִן קֳדָם יְיָ וְיֵחִי רַבְיָא:

מי יודע. אם כבר נגזרה עליו המיתה, ואולי עדיין לא, וחנני ה׳ וחי הילד:

כי אמרתי השיב שמה שצם ובכה היה דרך תפלה ואין להתפלל על הנמנעות רק על האפשריות, וזה שכתוב ועתה מת וכו':