וַיָּ֩קׇם֩ דָּוִ֨ד מֵהָאָ֜רֶץ וַיִּרְחַ֣ץ וַיָּ֗סֶךְ וַיְחַלֵּף֙ שִׂמְלֹתָ֔ו וַיָּבֹ֥א בֵית־יְהֹוָ֖ה וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּבֹא֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וַיִּשְׁאַ֕ל וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לֶ֖חֶם וַיֹּאכַֽל׃

וְקָם דָוִד מִן אַרְעָא וּמְשַׁח וְשַׁף וְשַׁנֵי כְּסוּתֵיהּ וְעַל לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּסְגִיד וַאֲתָא לְבֵיתֵיהּ וּשְׁאֵיל וְשַׁוִיאוּ לֵיהּ לַחְמָא וַאֲכַל:

ויחלף שמלותיו. כי שכב ארצה, והיו מעופרים בעפר הארץ:

וישתחו. לברך על הרעה כמשפט התורה:

וישאל. שאל בעבור האוכל, וישימו וגו׳:

ויסך. משח בשמן:

ויחלף. ענין תמורה: