וַיֹּ֤אמֶר הַמַּלְאָךְ֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּֽי־גָבְר֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּצְא֥וּ אֵלֵ֖ינוּ הַשָּׂדֶ֑ה וַנִּהְיֶ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃

וַאֲמַר אִזְגַדָא לְדָוִד אֲרֵי תַקִיפוּ עֲלָנָא גַבְרַיָא וּנְפַקוּ לְוָתָנָא לְחַקְלָא וַהֲוֵינָא טַרְדִין לְהוֹן עַד מַעֲלָנָא דְתַרְעָא:

כי גברו. כאשר גברו עלינו וגו׳, וסוף הדבר היה אשר נהיה אנחנו מתגברים עליהם לרדפם עד פתח השער:

ויאמר המלאך אמר שהסבה הראשונה היתה מצד שהעיזו אנשי העיר לצאת השדה ועל ידי כן הניסו אותם והתגברו עליהם עד פתח השער ומתוך רתיחת הנצחון התקרבו יותר מן הראוי: