וַיֹּאמְר֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל אַל־תַּחֲרֵ֣שׁ מִמֶּ֔נּוּ מִזְּעֹ֖ק אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃

וַאֲמַרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמוּאֵל לָא תַשְׁתִּיק מִנָנָא מִלְצַלָאָה קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וִיִפְרְקִנָנָא מִידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי:

אל תחרש ממנו. אל תשתוק מהדבר אשר היא טובה לנו, והוא מזעוק אל ה׳ להושיענו:

תחרש. תשתוק, וכן (בראשית לד ה): והחריש יעקב: