שְׁמוּאֵל א׳ ל׳ · כ׳

וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת־כׇּל־הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שְׁמוּאֵל א׳ ל׳ כ׳ נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת דוד. הפסוק הוא הפסוק הכ׳ בפרק ל׳ בשְׁמוּאֵל א׳, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּשְׁבָא דָוִד יַת כָּל עָנָא וְתוֹרֵי דַבָּרוּ קֳדָם גֵיתַיָא הָאִינוּן וַאֲמַרוּ דֵין עֲדָהָא דְדָוִד:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויקח דוד. לקח לעצמו כל הצאן ובקר, אף מאשר שללו עמלק מבני פלשתים ויהודה:

נהגו לפני המקנה. רצה לומר: מנהיגים לפנות הדרך, הלכו לפני המקנה ההוא, ובבוא מי מפלשתים ומיהודה לקחת מקנהו, אמרו זה שלל דוד, רצה לומר: אין לכם חלק בזה, כי דוד לעצמו שללו, ולא בעבור להחזיר לבעליו:

On Your Way