וְלֹ֣א נֶעְדַּר־לָ֠הֶ֠ם מִן־הַקָּטֹ֨ן וְעַד־הַגָּד֜וֹל וְעַד־בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃

וְלָא שְׁגָא לְהוֹן מִן זְעִירָא וְעַד רַבָּא וְעַד בְּנִין וּבְנָן וּמִבִּיזְתָא וְעַד כָּל דִי נְסִיבוּ לְהוֹן כּוּלָא אָתִיב דָוִד:

ועד כל אשר לקחו. אפילו מה שלקחו מפלשתים מנגב יהודה וכלב, הכל השיב דוד לעצמו:

ולא נעדר. ולא נחסר, כמו (שם מ כו): איש לא נעדר: