אֲנַ֡חְנוּ פָּשַׁ֜טְנוּ נֶ֧גֶב הַכְּרֵתִ֛י וְעַל־אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָ֖ה וְעַל־נֶ֣גֶב כָּלֵ֑ב וְאֶת־צִֽקְלַ֖ג שָׂרַ֥פְנוּ בָאֵֽשׁ׃

אֲנַחְנָא אִתְנְגִידְנָא עַל דָרוֹמָא כְּרֵית וְעַל דִי לִיהוּדָה וְעַל דָרוֹם כָּלֵב וְיַת צִקְלַג אוֹקִידְנָא בְּנוּרָא:

ועל אשר ליהודה. הנגב אשר ליהודה, כי כרתי היתה משל פלשתים, כמו שכתוב (צפניה ב ה): גוי כרתים:

ועל נגב כלב. עם שגם היא היתה מיהודה, מכל מקום היה לה שם ידוע לבד: