שְׁמוּאֵל א׳ ל׳ · י״ב

וִיהָבוּ לֵיהּ פִּילַס דְבֵלְתָּא וּתְרֵין אִיתְכְּלִין דְעִינְבִין יַבִּישִׁין וְאָכַל וְתָבַת רוּחֵיהּ לֵיהּ אֲרֵי לָא אֲכַל לַחְמָא וְלָא שָׁתָא מַיָא תְּלָתָא יְמָמִין וּתְלָתָא לֵילַוָן:

ושני צמוקים. שני אשכלות צמוקים:

ותשב רוחו אליו. אמר דרך הפלגה וגוזמא, כאלו יצאה רוחו מחולשת הרעבון, ושבה אליו כשהאכילו:

פלח. חתיכה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:

דבלה. תאנים דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, וכן (לעיל כה יח): ומאתים דבלים:

צמוקים. ענבים יבשים, והוא מלשון (הושע ט יד): ושדים צומקים: