וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל־שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלוֹא־זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד ׀ שָׁא֣וּל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ־זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא־מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נׇפְל֖וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

וַאֲמַרוּ רַבְרְבֵי פְּלִשְׁתָּאֵי מָה יְהוּדָאֵי הָאִלֵין וַאֲמַר אָכִישׁ לְרַבְרְבֵי פְלִשְׁתָּאֵי הֲלָא דֵין דָוִד עַבְדָא דְשָׁאוּל מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל דַהֲוָה עִמִי דְנַן יוֹמִין אוֹ דְנַן שְׁנִין וְלָא אַשְׁכָּחִית בֵּיהּ מִדַעַם בִּישׁ מִיוֹמָא דְאִתְפְרַשׁ לְוָתִי עַד יוֹמָא הָדֵין:

מה העברים האלה. רצה לומר: מה המה עושים פה:

זה ימים. שישב עמי בגת:

או זה שנים. שישב בערי השדה:

ולא מצאתי וכו׳. רצה לומר: מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:

העברים. כן קרויים ישראל, כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם:

נפלו. שכנו, כמו (בראשית כה יח): על פני כל אחיו נפל: