שְׁמוּאֵל א׳ כ״ט · ב׳

וְטוּרְנֵי פְּלִשְׁתָּאֵי עָבְרִין לְמָאֲוָן וּלְאַלְפִין וְדָוִד וְגַבְרוֹהִי עָבְרִין בְּבַתְרַיְתָא עִם אָכִישׁ:

וסרני וכו׳. הסרנים עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:

וסרני. ענין שררה:

יש לשאול איך הסכים דוד ללכת עם אכיש להלחם עם ישראל אלא שהתר זה הספק איננו ממה שיקשה וזה כי דוד הוכרח למלאת מצות אכיש מצד היותו תחתיו ומפני מה שגלה לו שהוא תמיד פושט על ישראל להראות לו כי נבאש דוד את עמו והנה היתר מחשבת דוד בלכתו להיות לשטן לפלשתים ולסכל עצתם על ישראל כי זה ממה שיקל לו עשייתו אחר שהם בוטחים בו: