וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וְלָ֖מָּה תִּשְׁאָלֵ֑נִי וַיהֹוָ֛ה סָ֥ר מֵעָלֶ֖יךָ וַיְהִ֥י עָרֶֽךָ׃

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל וּלְמָא אַתְּ שָׁאֵיל יָתִי וּמֵימְרָא דַייָ רָחִיק יָתָךְ וַהֲוָה בְּסַעֲדֵיהּ דְגַבְרָא דִי אַתְּ בְּעֵיל דְבָבֵיהּ:

ולמה תשאלני וכו׳. רצה לומר: מה היא השאלה, הלא בעצמך תאמר שה׳ סר ממך:

ויהי ערך. ומעתה הוא בעזר שונאך, והוא דוד:

ערך. אויביך, כמו (תהלים קלט כ): נשוא לשוא עריך:

ויהי ערך. ר"ל שונאך: