וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּ֖נִי לְהַעֲל֣וֹת אֹתִ֑י וַיֹּ֣אמֶר שָׁ֠א֠וּל צַר־לִ֨י מְאֹ֜ד וּפְלִשְׁתִּ֣ים ׀ נִלְחָמִ֣ים בִּ֗י וֵאלֹהִ֞ים סָ֤ר מֵֽעָלַי֙ וְלֹא־עָנָ֣נִי ע֗וֹד גַּ֤ם בְּיַֽד־הַנְּבִיאִים֙ גַּם־בַּ֣חֲלֹמ֔וֹת וָאֶקְרָאֶ֣ה לְךָ֔ לְהוֹדִיעֵ֖נִי מָ֥ה אֶעֱשֶֽׂה׃ {ס}

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל לְמָה אַזְעַתָּנִי לְאַסָקָא יָתִי וַאֲמַר שָׁאוּל עָקַת לִי לַחֲדָא וּפְלִשְׁתָּאֵי מְגִיחִין קְרָבָא בִּי וּמֵימְרָא דַייָ רָחִיק יָתִי וְלָא קַבֵּיל צְלוֹתִי עוֹד אַף בְּיַד סַפְרַיָא אַף בְּחֶלְמַיָא וּקְרֵית לָךְ לְהוֹדָעוּתַנִי מֶה אַעְבֵּיד:

הרגזתני. החרדתני ממקום מנוחתי, להעלות אותי פה:

גם ביד הנביאים. אמרו רבותינו ז״ל (ברכות יב ב) שלא אמר גם באורים, לפי שנתבייש להזכיר האורים לפני שמואל, על שהרג כהני נוב השואלים באורים:

הרגזתני. ענין תנועת החרדה ממקום המנוחה, כמו (איוב ט ו): המרגיז ארץ ממקומה: