וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל־פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד עַל־נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל־נֶ֣גֶב הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְאֶל־נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי׃

וַאֲמַר אָכִישׁ לְאָן אִתְנְגַדְתּוּן יוֹמָא דֵין וַאֲמַר דָוִד עַל דָרוֹם יְהוּדָה וְעַל דָרוֹם יְרַחְמְאֵלָה וּלְדָרוֹם שַׁלְמָאָה:

ויאמר אכיש. וכשהיה אכיש אומר לו: וכי לא פשטתם היום ולא עשיתם מאומה מלחמה:

ויאמר דוד. והיה דוד משיב: כן פשטנו גם היום, פעם אמר לו על נגב יהודה, ופעם אמר לו על נגב הירחמאלי וכו׳, למען יחשוב שהבאיש בעמו:

אל. ענינו לא:

פשטתם. נתפזרתם, להלחם לשלול שלל:

נגב יהודה. בדרומה של יהודה:

הירחמאלי. שם משפחה מבני יהודה:

הקיני. מבני חובב חותן משה, שהיו מתחברים לישראל וגרו בנחלת יהודה:

אל פשטתם. הוא כמו על והרצון בו על מי פשטתם וזה מבואר מתשובת דוד לו: