שְׁמוּאֵל א׳ כ״ו · כ׳

וּכְעַן לָא יִתְשַׁד דָמִי לְאַרְעָא מִן קֳדָם מֵימְרָא דַייָ אֲרֵי נְפַק מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לְמִיבְעֵי יַת חֲלָשׁ חַד כְּמָא דְמִתְרַדֵיף קוֹרָאָה בְּטוּרַיָא:

אל יפל דמי. רצה לומר: מה שאני תמיד בסכנה וכאלו דמי נשפך, הדם ההוא לא יפול ארצה מנגד פני ה׳, כנגדו תעמוד לבקש נקם:

כאשר ירדוף. רצה לומר: המלך מתמיד ומתענג לבקש פרעוש הקופץ ממקום למקום, כאשר מלך מהמלכים מתענג לרדוף בהרים אחר הקורא, והוא שם עוף אשר יתענגו המלכים לרדוף אחריו ולצודו, ורצה לומר: רודף הוא אחר הדיוט, כאלו אחר שר גדול וחשוב:

פרעש. הוא כינה שחורה:

הקורא. שם עוף, כמו (ירמיהו יז יא): קורא דגר: