וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל־הָעָ֗ם וְאֶל־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ {פ}

וּקְרָא דָוִד לְעַמָא וּלְאַבְנֵר בַּר נֵר לְמֵימַר הֲלָא תַעֲנֵי אַבְנֵר וַאֲתֵיב אַבְנֵר וַאֲמַר מַן דֵין דְקָרֵי בְּרֵישׁ מַלְכָּא:

הלא תענה אבנר. רצה לומר: עליך להשיב על דברי:

מי אתה. רצה לומר: איך מלאך לבך לקרא בקול על המלך, להקיצו משנתו:

אל המלך. כמו על המלך: