וְעַתָּה֙ הַבְּרָכָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־הֵבִ֥יא שִׁפְחָתְךָ֖ לַֽאדֹנִ֑י וְנִתְּנָה֙ לַנְּעָרִ֔ים הַמִּֽתְהַלְּכִ֖ים בְּרַגְלֵ֥י אֲדֹנִֽי׃

וּכְעַן תִּקְרוֹבְתָּא הָדָא דְאַיְתִיאַת אַמְתָךְ לְרִבּוֹנִי וְתִתְיְהַב לְעוּלֵמַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָם רִבּוֹנִי:

ועתה הברכה. התפייס נא בעבור הברכה הזאת וכו׳:

ונתנה וכו׳. מפני הכבוד לא אמרה ונתנה לך, כי למעלתו למעט יחשב ואמרה ונתנה להנערים וכו׳:

הברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא): קח נא את ברכתי:

ברגלי אדני. רוצה לומר עם מהלכו ואחריו, כמו (שופטים ח ה): לעם אשר ברגלי: