וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־לַחְמִי֙ וְאֶת־מֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה׃

וְאֶסַב יַת מֵיכְלֵי וְיַת מִשְׁתִּי וְיַת שֵׁירוּתִי דְאַתְקֵינִית לְגָזְזַי וְאֶתֵּן לְגַבְרַיָא דְלָא יְדַעַת אֵי מִנָן אִנוּן:

ולקחתי וכו׳. ועל מה ששאלו לעצמם, אמר: וכי אתן לאנשים אשר לא ידעתי איה המקום אשר מזה המה, ואם כן כל שכן הוא שלא אתן לכם מאומה:

טבחתי. זבחתי:

לגוזזי. להאנשים הגוזזים צאני: