וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃

וְתַמָן גַבְרָא מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בְּיוֹמָא הַהוּא כְּנִישׁ קֳדָם יְיָ וּשְׁמֵיהּ דוֹאֵג אֱדוֹמָא רַב רַעְיָא דִלְשָׁאוּל:

נעצר. מעוכב שם, להתבודד בעבודת ה׳:

אביר הרועים. גדול וממונה על רועי מקנה המלך:

נעצר. מעוכב, כמו (שופטים יג טו): נעצרה נא אותך:

האדומי. שהיה גר באדום, אבל היה ישראל מלידה:

אביר. ענין חוזק, כמו (בראשית מט כד): אביר יעקב, ורוצה לומר גדול וחשוב:

אביר הרועים. ר"ל גדול רועי המקנה אשר לשאול וממונה עליהם: