שְׁמוּאֵל א׳ כ׳ · ה׳

וַאֲמַר דָוִד לִיהוֹנָתָן הָא יַרְחָא מְחַר וַאֲנָא אַסְחָרָא אַסְחַר עִם מַלְכָּא לְמֵיכַל וְתִשְׁלְחִינַנִי וְאִטַמֵר בְּחַקְלָא עַד עִדַן רַמְשָׁא דְיוֹמָא תְלִיתָאָה:

חדש מחר. רצה לומר: ראש חדש, והיה מדרך כל אוכלי שלחן המלך, לבוא בו אל השולחן ולא יעדרו, אבל בשאר הימים היה מי מהם לפעמים נמנע מלבוא:

ואנכי וכו׳. דרכי לשבת עם המלך לאכול על שולחנו:

ושלחתני. רצה לומר: לזאת העצה היעוצה, שהיום תשלחני להסתר היום ומחר, ומחרתו עד הערב עד עת תוכל להודיעני אחר הסעודה:

ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול. בכמו היום הזה ולזה ירגיש המלך שאינני שם וישאל מה הסבה בזה:

עד הערב השלישית. הוא ערב יום החדש השני כי הוא שלישית לערב ההוא: