שְׁמוּאֵל א׳ ב׳ · ד׳

עַל מַלְכוּת מַקְדוֹן אִתְנַבִּיאַת וַאֲמַרַת קַשְׁתַּת דְגִבָּרֵי מִקְדוּנָאֵי יִתַּבְּרִין וּדְבֵית חַשְׁמוֹנָאֵי דַהֲווֹ חַלָשִׁין יִתְעַבְּדָן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן:

קשת. רוצה לומר: ועל שהוא יודע הכל, לזה משלם לאיש כמעשהו, ופתאום יושברו קשת וחוזק הגבורים, והנכשלים אזרו חיל:

חתים. ענין שבירה, כמו (ישעיהו נא ו): וצדקתי לא תחת:

ונכשלים. מלשון מכשול, והוא ענין רפוי הכח:

אזרו חיל. חגרו כח, וכן (תהלים יח לג): המאזרני חיל:

הגבורים הם חתים כשירצה הש"י עם היות קשתם בידם וכחם, והאנשים הנכשלים אזרו חיל עם עזר הש"י כמו שהתבאר מענין סנחריב להלחם על ירושלם עם שאר המופתים הדומים לו: