שְׁמוּאֵל א׳ ט״ו · ג׳

וּכְעַן אֱזִיל וְתִמְחֵי יַת דְבֵית עֲמָלֵק וּתְגַמַר יַת כָּל דִי לְהוֹן וְלָא תְחוּס עֲלֵיהוֹן וְתִקְטוֹל מִגְבַר עַד אִתְּתָא מֵעוּלֵים וְעַד יָנִיק מִתּוֹר וְעַד אִימַר מִגָמָל וְעַד חֲמָר:

עתה וכו׳. רצה לומר: מאז הכיתם ולא החרמתם, עתה לך והחרימם מכל ומכל:

והחרמתם. ענין כליון וכריתה:

מעולל. הוא הרך בשנים, כמו (ישעיהו סה כ): עול ימים והוא גדול מן היונק:

והמתה מאיש ועד אשה וגו'. בגדול החל ובקטון כלה וזה בהדרגה כי האיש יותר נכבד מהאשה וכל אחד מהם יותר נכבד מהעולל כי הוייתו חסרה עדיין כי לא נשלם הגדול בו והצמיחה והעולל יותר נכבד מהיונק כי היונק עם חסרון גופו הנה הוא חסר הכח עד שלא יוכל לעכל כי אם החלב שהוא מתדמה לטבעי מאד והשור יותר נכבד מהשה והגמל הוא כמו ממוצע בין טבע הטהור וטבע הטמא והחמור הוא מהמינים הנחותים שבבהמה הטמאה: