שְׁמוּאֵל א׳ א׳ · ו׳

וְכִעֲסַ֤תָּה צָרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּמְצַהֲבָא לָהּ צָרָתָהּ אַף מַרְגְזָא לָהּ בְּדִיל לְאַקְנָיוּתָהּ אֲרֵי אִתְמְנַע מִן קֳדָם יְיָ מִנָהּ וְלָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וכעסתה צרתה. פנינה צרתה, היתה מכעסת אותה, בדברים:

גם כעס. רוצה לומר: וחוזרת ומכעסת פעמים רבות:

בעבור הרעימה. בכדי שתהיה חנה זעופה וקצופה:

כי ה׳ סגר רחמה. רוצה לומר: ובזה היה מקום לפנינה להכעיסה, וכמו שאמרו רבותינו ז״ל (ילקוט שמעוני רמז עז): שאמרה לה בדרך לעג, כלום קנית מעפורת לבנך הגדול, או חלוק לבנך הקטן והיא גם היא נפשה מרה לה בעבור עקרותה, ונוח הדבר להכעיסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

צרתה. שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות, והוא מלשון צר ואויב, כי על פי רוב שונאות זו לזו:

הרעימה. ענין זעם וזעף, כמו (יחזקאל כז לה) רעמו פנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והנה היתה הסבה בזה הכעס שהכעיסתה צרתה שהיתה מתפארת ברבוי בניה והיתה מבזה אותה על שאין לה בנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל