וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַיהֹוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃

וּלְחַנָה יְהַב חוּלַק חָד בְּחִיר אֲרֵי יַת חַנָה רְחִים וּמִן קֳדָם יְיָ אִתְמְנַע מִנָהּ וְלָד:

מנה אחת. רוצה לומר: מיוחדת ביופי, ולתוספת ביאור אמר ׳אפים׳, רוצה לומר: הראויה לקבל אותה בסבר פנים יפות:

וה׳ סגר רחמה. ולא ילדה, והיתה מצירה ולזה הראה לה חיבה יתירה להפיג צערה:

אפים. מלשון פנים:

ואולם לחנה תן מנה אחת אפים. ר"ל שהיה נותן לה מנה אחת בעלת שני פנים כאילו תאמר שהיה נותן לה מהנתחים השמנים מאד ומהנתחים שאין בהם שומן כדי שתבחר מה שתרצה לאהבתו אותה או יהיה אמרו אפים רומז לפנים וירצה בזה שהיתה יושבה לנגדו פנים כנגד פנים להשגיח בענינה איך תאכל ולזה הרגיש אלקנה שלא אכלה: