אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ {ס}

אַחַת הִיא יוֹנָתִי. וּמִכֻּלָּם אַחַת הִיא הַנִּבְחֶרֶת לִי לְיוֹנָה תַמָּה, שֶׁהִיא תְמִימַת לֵב עִם בֶּן זוּגָהּ:

אַחַת הִיא לְאִמָּהּ. לִכְנֵסִיָּתָהּ. הַרְבֵּה מַחֲלוֹקוֹת בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כֻּלָּם לִבָּם לְהָבִין תּוֹרָה עַל מְכוֹנָהּ וְעַל אֲמִתָּתָהּ:

בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ. יַעֲקֹב רָאָה אוֹתָהּ מִטָּה שְׁלֵמָה בְּלֹא פְסוּל וְהוֹדָה וְקִלֵּס לַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה":

רָאוּהָ בָנוֹת. אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְדֻלָּתָהּ:

וַיְאַשְּׁרוּהָ. וּמַה הִיא קִלּוּסָן?

הפעם הג'אחת היא. שלא נתערבה באומות העולם:

אחת היא. אבל רעיתי הדבוקה בי כיונה בבן זוגה ותמימה באהבתה אלי, היא אחת ומיוחדת בכולן ואין להעריכן אליה וזהו על כי היא אחת ויחידה לאמה, ושמה בה כל מגמתה לפלס מעגל דרכיה להיישירה בכל עוז והיא ברה וצחה בעבור אמה שילדתה, כי השתדלה לצחצחה ולמרקה בתמרוקי הנשים. והנמשל הוא לומר הנה כנסת ישראל היא המיוחדת שבכל העמים, כי מקור מחצבתה היו קודש הם האבות והאמהות, והם השרישו בלבה אהבת ה׳:

ראוה בנות. כשראוה העלמות בכשרון מעשיה ובהפלגת יופיה, היו מאשרות ומשבחות אותה וכאשר ראוה נשי המלך ופילגשיו, היו מהללות אותה כאלו הודו בעצמן שהיא עלתה על כלן. והנמשל הוא על חכמי האומות שכלן מפארים את ישראל ומודים בשבחם:

ברה. מלשון ברור ונקי:

ויאשרוה. ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (תהלים א א):

משל:אחת היא אלי יונתי תמתי, אין לי ידידה זולתה. שב לאמר. אבל היא ג"כ אחת לאמה. שלא ילדה עוד האם בת כמוה, והיא ברה ונבחרת ליולדתה. כאילו יולדתה בררה לעצמה היופי והחן הנמצא בתבל וילדה הבת הזאת. עד כי הבנות כולנה ראוה ויאשרוה. וגם מלכות ופלגשים של שלמה הגם שהן צרות לה ראוה ויהללוה:

מליצה:אבל אחת היא יונתי תמתי הנפש הקדושה היא יחידה ביניהם, אין לה ריע ואחות בין כחות הבשר כולם, כי נבדלת היא מכל תולדות העולם השפל הלזו, אחת היא לאמה (כבר בארנו א' ו') שהגוף יקרא במליצה אם הנפש שהגויה לא הוציאה רעיה כזאת בכל הבנות והכחות אשר הוציאה וגם היא ברה ליולדתה. היא הבר והסולת של הטבע בכללה שאחר שעלתה הטבע מדומם לצומח ומצומח לחי ומחי למדבר אז יצאה בת שמים הלזו המובחרת מכולם, עטרת הנפשות וצפירת הבריאה, עד שהבנות כלנה יאשרו אותה, כי יכירו כל בנות הבריאה שהיא המאושרת מכולם והיא האושר האמיתי, היא לבדה חלק ה' בעולמו, וגם מלכות ופלגשים שהם כחות הגויה כלנה, יהללו אותה כי היא לבדה בלתי בת תמותה היודעת והמשכלת ואין דומה לה בכל כחות הנתלות בגויה:

אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה כרה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה:

אמר משבח חשוקתו שהיא אחת לבד אין לה רבוי וזה כי משאר הכחות ימצא מה שיש לו רבוי באופן מה כמו הזן שהוא באבר אבר מה שיחדהו וכן הענין במה שידמה לזה. ואולם זה הכח הנפשי אשר ילך מהשכל במדרגת ההיולי הוא אחד אין רבוי בו והוא הולך מדרגת הצורה והשלמות משאר כחות הנפש זולת השכל ולזה אמר שהיא ברה ליולדתה והיא הנפש וששאר הכחות הנפשיות והם העלמות והמלכות והפילגשים יהללוה ויאשרוה: