לִבַּבְתִּ֖נִי אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה לִבַּבְתִּ֙נִי֙ (באחד) [בְּאַחַ֣ת] מֵעֵינַ֔יִךְ בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ׃

לִבַּבְתִּנִי. מָשַׁכְתְּ אֶת לִבִּי אֵלַיִךְ:

בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ. הַרְבֵּה דֻגְמוֹת טוֹבוֹת שֶׁבֵּיךְ, לוּלֵא הָיְתָה בֵיךְ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן הָיִיתִי מְחַבְּבֵךְ בְּיוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן בְּכֻלָּן, וְכֵן: "בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ", בְּאֶחָד מֵרְבִידֵי עַנְקֵי קִשּׁוּטַיִךְ. הֵם תַּכְשִׁיטֵי מִצְוָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: "בְּאַחַד עֲנָק", בְּאֶחָד מֵאֲבוֹתַיִךְ, הוּא "אֶחָד הָיָה" מְיֻחָד, וְזֶה אַבְרָהָם הַנִּקְרָא עֲנָק: "הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים":

הפעם הא'לבבתיני. הסירות (את) לבבי כמו מסעף [פורה] יכרית הסעיף וכן ושרשך:

באחד ענק. קשורים וחרוזים כמו וענקים לגרגרותיך:

הפעם הג'לבבתיני. עשית רצון לבי על יד אחד מהנביאים והוא אליהו שהחזיר ישראל בתשובה:

באחד ענק. הוא שבט יהודה (שמלכי יהודה) היו רוב מהם חסידים:

לבבתני. הנה מאז בהיותי עמך משכת את לבי אליך את אחותי כלה ואמר אחותי בלשון חיבה יתירה:

לבבתני באחת מעיניך. יפרש במה משכה לבו, ואמר בהבטת עין אחת מעיניך, כי הבטה בדרך חיבה בעין אחת ממשיך את הלב עד מאוד:

באחד ענק. אף בעדי אחד מקשוטי צוארך משכת את לבי אליך, ומכל שכן בכולם והנמשל הוא לומר אהבתי לך בעבור אברהם אביך שהיה עין העולם, לפרסם אלהותי בין בני אדם להיישירם בדרך אשר ילכו בה. ובעבור משה עבדי המכניסך עמי בברית. וכינהו באחד ענק מן הצואר, שהוא היה העדי והקשוט המיוחד בהמדברים בך, וקוראים בגרון ללכת בדרכי ה׳ ולשמור מצותיו:

לבבתני. מלשון לב:

ענק. כן יקרא עדי הצואר כמו וענקים לגרגרותיך (משלי א ט):

משל:לבבתני, משכת את לבבי אל לבבך הגם שלא תשקיפי אלי רק באחת מעיניך, כי בעין השנית תביט אל חדרי שלמה ובנות ציון השומרות וכן הגם שאין מיוחד אלי רק אחד ענק מצורניך כי השאר לשלמה:

מליצה:לבבתני. אומר עד עתה היה הדבוק בינינו ע"י ההשגה שהיא במוח, ועתה יהיה ע"י התעוררות הנפש בעבודה שהיא ע"י עבודת הלב שהוא שורש לכח המתעורר וכחות החיים וז"ש לבבתני דבקות לב בלב. ועד עתה היה תנאי ההשגה שתי עינים, שהיא עין המחזה וההשכלה באלהות אשר במרכבה הגדולה שהוא המציאות הכללי, ועין ההשכלה באלהות אשר בנפש שהיא המרכבה הקטנה (כנ"ל א' ט"ו, ד' א') ועתה משכת את לבבי באחת מעיניך, א"צ השגה עיונית על המציאות והנהגתו, רק הסתכלות הנפש בעצמה, שתרד להשגיח על עולמה הקטן, ליחד כל כחותיו ולהקריבו לקרבן לפני מלך הכבוד, וכן די באחד ענק מצורניך שהוא פקודת השכל המעשי לבדו, על היראה והעבודה, וא"צ לשכל העיוני:

לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת מעיניך באחד ענק מצורוניך:

אמר אליה שגדל חשקו בה באחת מעיניה אשר עיונה בו באלו הדברים אשר המציאה לו בחכמות הלמודיות וכן הענין באמרו באחד ענק מצוארוניך כי הצואר הוא כפל והיה המנהג שם לשום ענק אחד בכל אחד מצדדיו. ואמנם אמר זה כי לה שתי עינים העין האחד יהיה בו הקודם המגיע מהחוש קודם אצל הטבע כמו הענין ברוב החכמות הלמודיות והשני הוא הפך זה ולזה יאמר שגדל חשקו בה במה שהמציאה לו בזה האופן רצוני שיהיה הקודם אצל החוש הוא הקודם אצל הטבע: