כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃ {ס}

הפעם הב'ומה אוסיף להלל אותך כי את יפה כולה:

הפעם הג'כולך יפה [רעיתי]. שומרת מצותי:

כולך יפה רעיתי. מעודך רעיתי כל חלקי גופך יפה ולא נמצא בך שו מום והנמשל הוא לומר אתה כנסת ישראל מאז כולכם כשרים ולא נמצא במי שמך פסול:

מליצה:כלך. מעתה אחר שגם נפש החי והצומח התאחדו אל הקדש וישכון ה' כבוד בתוכם לקבל מהם ריח נחוח מעתה אין מום ביחידה הרעיה בת מרום, כי עד עתה היה בה מום קבוע מחובר בה, שהוא נפש החי והצומח שהתחברו עמה והיו דבוקים בה שרוע וקלוט, והיו מבדילים בינה לבין הקדש ופוסלים אותה מלהיות כהן לאל עליון ועובד עבודת העיון והפרישות, לא כן עתה כלך יפה, כי גם אלה חוברו יחדיו אל הקדש:

כלך יפה רעיתי ומום אין בך:

אמר ממשבח אותה ממה שהמציאה אליו מהחכמות הלמודיות שכולה נמצאת בהם יפה בלי מום ודופי וזה אמנם היה אפשר בחכמות ההם למיעוט הסתבכותם בחמר: