שִׁיר הַשִּׁירִים ב׳ · ט׳

דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כׇּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַחֲרַכִּֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דומה דודי לצבי או לעופר האיילים. רש״י מבאר את הדימוי בקלות מרוצתו. אבן עזרא מבאר ״כותלנו״ - קיר, ומבאר ״משגיח״ - מביט. מצודת דוד מבאר בפשט. סוף הפסוק מצייר תמונה עדינה: הוא עומד אחר הכותל ומשגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים. אין הוא נכנס מיד אלא מביט מבחוץ, וזה מוסיף לתמונה נימה של ציפייה והתגנבות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי. בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. עֹפֶר אַיָּל בָּחוּר:

הִנֵּה זֶה עוֹמֵד וגו'. סְבוּרָה הָיִיתִי לֵישֵׁב עֲגוּנָה עוֹד יָמִים רַבִּים. וְהִנֵּה הוּא הוֹדִיעַ שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵצִיץ מִן חַלּוֹנוֹת הַשָּׁמַיִם אֶת הֶעָשׂוּי לִי, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וגו'":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם הא'כתלנו. קיר [מלשון תרגום]:

משגיח. מביט כמו ממכון שבתו השגיח:

מציץ. רואה (מענינו) וי״א שהוא מן ציצת ראשי:

החרכים. תרגום חלון [חרכה]:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

דומה דודי. בקלות מרוצתו דומה הוא לצבי או לעופר האילים, שהם קלי המרוץ וכאילו הוא עומד כבר אחר כותל בתינו, ומשגיח בי דרך החלונות, ומגלה עצמו אלי דרך החרכים. והנמשל הוא לומר מוכן הוא להשיב שכינתו אלי וימהר את הקץ, וכאילו כבר בא ומשגיח בי בעין חמלתו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

דומה. מלשון דמיון:

לעופר. כן יקרא ילד האיל וכן יקרא ילד הצבי. כמו שנאמר כשני עפרים תאומי צביה (לקמן ד ה):

משגיח. ענין הבטה בהתבוננת רב:

מציץ. מלשון נצץ והוא גלוי הפרח רוצה לומר מגלה עצמו להיות נראה ונשקף:

החרכים. תרגום של חלון חרכא:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

משל:ובזה דומה דודי לצבי או לעופר שמדלגים על הררי בתר ועל הגבעות. משם התקרב יותר, עד שעומד אחר כתלינו. התקרב יותר עד שישגיח מן החלונות. עוד יותר עד שמציץ ומושיט ראשו אל החרך שהוא אל תוך הבית שרעיתו שם. [מציץ לשון ציץ שהוא דבר הבולט]:

מליצה:דומה. ר"ל ובזה דומה דודי לצבי או לעפר האילים שניהם מטבעם שאף שמתרחקים חוזרים למקומם והצבי מטבעו שבעת שרץ מביט לאחוריו כמ"ש חז"ל. וימליץ כי בבחינה הראשונה שהוא חוץ לעולמות מביט לאחוריו והשגחתו חוזרת אל השכליים העליונים ובבחינה השניה דומה כאיל שמביט לפניו אל העולם ובכ"ז דעתו לשוב למקומו ועדיין אינו משגיח בקביעות כי ישגיח רק השגחה כללית. ג) מוסיף עוד הנה זה עומד אחר כתלנו להשגיח על הצדיק ביחוד בהשגחה פרטיית ובזה יש שלש מדרגות, מדרגה א' שאינו משגיח רק על הגוף להשפיע לו כל צרכי ביתו ומחיתו ולשמרו מן הפגעים וזה במשל שעומד אחר הכותל שאינו משגיח רק על הכותל בל תפול ותחרב לא על השוכן בבית כן ישגיח על הגוף שהוא הבית ועל כתליו בל יתמוטטו. ד) מוסיף עוד מדרגה ב' בההשגחה הפרטיית שמשגיח על הנפש שהיא השוכנת בבית ובכתליו ר"ל בגוף וזה במשל שמשגיח מן החלונות שזה יביט על השוכנים בבית כן ישגיח ה' על הנפש להשכילה באמתתו אבל רק השגחה מרחוק בלא קירוב ודבוק כמביט דרך החלון שמביט על השוכן בבית מרחוק שהחלון מפסיק ביניהם, וזה במשל שישלח לה עזרו מקדש להתקדש ולהטהר ולהכיר חכמתו ושביליו ע"ד הבא לטהר מסייעין אותו. ה) מוסיף עוד מדרגה ג' בההשגחה הפרטית שיתדבק המשגיח עם המושגח וישפוך ה' רוחו על הדבקים בו ואת הקדוש והקריב אליו וזה במשל המציץ מן החרכים שמושיט ראשו לתוך החדר ומתחבר עם השוכן בו כי אז ראש המציץ תוך החדר פנימה כן ישכון כבוד תוך היכל בחירו לחבק את הנפש בנשיקות פיהו ולהכינה אל שיחול עליה רוח הקדש ושפע הנבואה לדבר עמה פנים אל פנים עד שתמשך אחריו מבית כלאה ותהיה מרכבה לשכינת עוזו:

Malbim on Song of Songs -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים:

המשילתהו לצבי או לעופר האילים לקלות מרוצתו לחשקו להגיע אל התכלית. ואמרה שהוא אחר הכותל להורות שאין החבור עדיין ביניהם בדרך שתשלם זאת ההשגה אבל ביניהם מחיצה ומסך. ומפני שהמחיצה ביניהם אמרה שהוא מציץ אליה ומשגיח מן הפתחים הקטנים אשר לא יתכן שתצא היא אליו דרך אלו הפתחים ולא שיבא הוא אליה עד שישלם החבור ביניהם:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860