שִׁיר הַשִּׁירִים ב׳ · ט״ז

דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. רש״י מבאר: הוא כל צרכיו תבע ממני. אבן עזרא מפרש בדרך הדרש על השושנים שהם הצדיקים. מצודת דוד מסביר שלא נפסקה האהבה מכל וכל. הפסוק הוא אחד המשפטים המוכרים ביותר במגילה, והוא בנוי כהצהרת שייכות הדדית מלאה, שלוש מילים לכל צד. הוא יחזור בפרק ו בסדר הפוך, וזה שינוי משמעותי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ. הוּא כָל צְרָכָיו תָּבַע מִמֶּנִּי, וְלֹא צִוָּה אֶלָּא לִי: "עֲשׂוּ פֶסַח, קַדְּשׁוּ בְכוֹרוֹת, עֲשׂוּ מִשְׁכָּן, הַקְרִיבוּ עוֹלוֹת", וְלֹא תָבַע מֵאֻמָּה אַחֶרֶת:

וַאֲנִי לוֹ. כָּל צְרָכַי תָּבַעְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵאֱלֹהִים אֲחֵרִים:

הָרֹעֶה. אֶת צֹאנוֹ:

בַּשּׁוֹשַׁנִּים. בְּמִרְעֶה טוֹב וְנוֹחַ וְיָפֶה:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הפעם הג'חזרתי בתשובה על יד השושנים הם הצדיקים:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

דודי לי. עם כל זה לא נפסקה האהבה מכל וכל, אבל דודי היה מיוחד לי ולא געלתי בו לחשוק במי וכן אני הייתי מיוחדת לו ולא געל בי לחשוק באחרת:

הרועה בשושנים. רוצה לומר לא הלך לחבק חיק נכריה, אבל הלך לרעות עצמו ולטייל בין השושנים עד יעבור הזעם ולשוב אלי והנמשל הוא לומר שעם כל זה לא בחרתי באל נכר, והמקום ברוך הוא לא בחר בעם אחר. אבל השרה שכינתו על משה ואהרן ועל שבעים זקני העם, הנמשלים לשושנים בריח מעשיהם וביופי כשרון מעלליהם:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

משל:דודי. בתוך שהלכו בנות ירושלים לצוד שועלים, דודי לי, והתחברה עם דודה, הרועה בשושנים שהביא לה שושנים נותני ריח לזכרון אהבתו:

מליצה:דודי. בעוד התעסקו כחות החומריות עם ציורי המדמה התחברה הנפש עם דודה ויען שפה בא ההתעוררות מלמעלה למטה כי הנפש לא היתה מוכנת אל הנבואה אמר דודי לי תחלה ואח"כ ואני לו הרעה בשושנים ר"ל שבעת ירעה הגויות להחיותם ולכלכלן נקרא רועה בלחם ובמים ומרביץ בנאות דשא ובעת ירעה הנפשות לנבאותן ולהשכילן באמיתתו נקרא רועה ע"י שושנים נותני ריח כי היא רעיה רוחנית שע"י יחיו השכליים והנפשות:

Malbim on Song of Songs -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

דודי לי ואני לו הרועה בשושנים:

אמרה שהוסרו אלו המונעים ג״כ. ולזה תהיה היא לדודה בלי מונע ודוחה לו. וקראה אותו רועה בשושנים לפי שאחר שהוסרו כל אלו המונעים הנה דרכו שיהיה נזון במה שהוא בכח הפרי והזרע אשר יכוין אליו והם הצורות הדמיוניות כמו שקדם זה לא היה אפשר לו:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860