שְׁמוֹת ט׳ · ל׳

טרם תיראון. עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן; וְכֵן כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא "עֲדַיִן לֹא" הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ" (בראשית י"ט) - עַד לָא שְׁכִיבוּ, "טֶרֶם יִצְמָח" (שם ב') - עַד לָא צְמַח. אַף זֶה כֵן הוּא - יָדַעְתִּי כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יְרֵאִים, וּמִשֶּׁתִּהְיֶה הָרְוָחָה תַעַמְדוּ בְּקִלְקוּלְכֶם:

וְאַתְּ וְעַבְדָיךְ יְדַעְנָא אֲרֵי עַד כְּעַן לָא אִתְכְּנַעְתּוּן מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים:

ואתה. אמר רבינו שלמה כי טרם תיראון, כמו לא תיראון, וכמוהו טרם ישכבו (ברא' יט ד) וזו המלה איננה נמצאת כאשר חשב, כי לעולם יבוא אחריה הענין, כי אחר טרם ישכבו כתוב "ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית", והטעם כאשר היתה עת שכיבתם נסבו על הבית "וככה, טרם יקראו ואני אענה (ישעי' סה כד) וככה בטרם יקטירון את החלב (ש"אב טו), וככה כל טרם, והנה אין טרם כמו לא, והגאון רב סעדיה ז"ל דבק הענין, וככה פי', אמר משה לפרעה אני אתפלל להסיר מכת הברד רק מה שהשחית השחית:

כי טרם תיראון - כתרגומו: עדיין לא תיראון.

יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן. עֲדַיִן לֹא תִירָאוּן:

ידעתי כי טרם תשלחו אותנו תיראון כלומר עליכם [תבא] יראה ופחד גדול יותר משל עכשו. ד״‎א ידעתי כי טרם תיראון עדין אינכם יראים שהרי החטה והכוסמת לא נכו ועדיין יש לכם לאכול.

כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: עֲדַיִן לֹא תִּירְאוּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ כֵן דַּוְקָא בַּהֲסָרַת מַכָּה זוֹ, לְפִי שֶׁפַּרְעֹה לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם עַל הֲסָרַת הַקּוֹלוֹת וְהַבָּרָד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרַב מִהְיוֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד״ (שמות ט כח). אֲבָל עַל הַמָּטָר לֹא אָמַר שֶׁיֶּחְדַּל, לְפִי שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם צְרִיכָה לַמָּטָר בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת. וְכֵן הִבְטִיחוֹ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ״הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד״ (שמות ט כט). וְלַסּוֹף לֹא הָיָה כֵן, אֶלָּא ״וַיֶּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט לג). וְחָשַׁב מֹשֶׁה פֶּן יַחֲזִיקוֹ פַּרְעֹה לְבַדַּאי וְיֹאמַר שֶׁלֹּא כֵן הִבְטִיחוֹ. עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה: אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁתִּהְיֶה מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יְרֵא אֱלֹהִים, הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּל רְצוֹנְךָ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה״ (תהלים קמה יט). אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן לֹא תִירְאוּן אֶת ה׳ בְּלֵב שָׁלֵם, עַל כֵּן לֹא יְמַלֵּא ה׳ כָּל רְצוֹנְךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. עַל כֵּן יֶחְדַּל הַכֹּל בְּבַת אַחַת וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן כִּי אִם לִירֵאֵי ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ה כד) ״וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת ה׳ אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ״ וְגוֹ׳.

וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. הִזְכִּיר הָעֲבָדִים, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל דְּבַר ה׳ וְהִנִּיחוּ עַבְדֵיהֶם וּמִקְנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה שִׁתְּפָם יַחַד. וְאִם תֹּאמַר מִי גִּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר מַכַּת הַבָּרָד עוֹדָם בְּמִרְדָּם וְלֹא נִכְנְעוּ, וַהֲלֹא הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין אַחַר כָּךְ וְאָמְרוּ ״ה׳ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״? כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם הִשְׂכִּילוֹ כִּי יָבִיא מַכַּת בְּכוֹרוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים, גַּם כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות ז:ד) ״וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה״ שֶׁיַּגִּיעַ עֵת שֶׁלֹּא יִרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַשְּׁלִיחוּת מֵהֶם, אִם כֵּן מִזֶּה יָדַע מֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּחְדְּלוּ הַמָּטָר וְגוֹ׳ לֹא יְשַׁלְּחוּ אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם ״יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ כִּי יֶשְׁנוֹ לְטַעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ אָמַר ״טֶרֶם תִּירְאוּן״.

יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן. פֵּרוּשׁ, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי קוֹדֶם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַמַּכָּה אַתֶּם יְרֵאִים אֶת ה׳ וְאוֹמְרִים ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳, אֲבָל אַחַר כְּלוֹת הַמַּכָּה וְתִרְאוּ הַרְוָחָה תּוֹסִיפוּ לִמְרוֹד כְּבַתְּחִלָּה, וּכְבָר נָהַגְתָּ כֵּן עִמִּי שֶׁתַּסְכִּים עַל שִׁלּוּחַ הָעָם קוֹדֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה וְאַחַר כְּלוֹת תַּכְבִּיד לִבְּךָ.

עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי דִּבְרֵיהֶם לֹא עָרְמָה וְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא מִלִּבָּם פָּחַד וְרָהַב לְבָבָם מֵה׳ אֱלֹהִים, וְיֵשׁ בָּזֶה הוֹדָעָה לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ הוּא מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְדָבָר זֶה יַשִּׂיגֵהוּ פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ כִּי צֶדֶק בִּימִין מֹשֶׁה. גַּם הוֹדִיעוֹ בָּזֶה כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי אֵין זֶה אֶלָּא טֶרֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה לֹא אַחֲרֵי כֵן כְּשֶׁיִּרְאֶה הַרְוָחָה יִמְרֹד, וְגַם זֶה יֵדָעֵהוּ לְבַסּוֹף שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ וְלִשְׁלֹחַ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וְהָבֵן: