שְׁמוֹת ט׳ · כ״ג

וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּ֘הוּ֮ עַל־הַשָּׁמַ֒יִם֒ וַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה נוטה את מטהו, ״וה׳ נתן קֹלֹת וברד ותהלך אש ארצה וימטר ה׳ ברד על ארץ מצרים״. אבן עזרא מבאר ש״ותהלך אש״ מן הבניין הקל, מלשון הליכה, ו״ארצה״ - הפך תולדתה, שכן האש דרכה לעלות למעלה וכאן ירדה. ספורנו מסביר את התופעה: האוויר הנלהב ירד לארץ מחמת חוזק תנועת הברד המכביד עליו ברדתו למטה. הפסוק מתאר את קיום המכה על שלושת מרכיביה - קולות, ברד ואש - שילוב יוצא דופן של תופעות טבע. ירידת האש ארצה, בניגוד לטבעה לעלות, מדגישה את אופייה הניסי של המכה.

מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס אבן עזרא ספורנו חזקוני

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵים משֶׁה יָת חֻטְרֵהּ עַל צֵית שְׁמַיָא וַיְיָ יְהַב קָלִין וּבַרְדָא וּמְהַלְכָא אֶשָׁתָא עַל אַרְעָא וְאַמְטַר יְיָ בַּרְדָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

Onkelos Exodus