כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃

את כל מגפתי. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת:

אֲרֵי בְּזִמְנָא הָדָא אֲנָא שָׁלַח יָת כָּל מְחָתַי לְלִבָּךְ וּבְעַבְדָיךְ וּבְעַמָךְ בְּדִיל דְתִדַע אֲרֵי לֵית דִכְוָתִי שַׁלִיט בְּכָל אַרְעָא:

כי. הזכיר מגפותי בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת, ואמר ד' הצדיק:

וטעם כי אין כמוני בכל הארץ, כפי מחשבת מצרים היה שאלהיהם יוכלו להרע או להיטיב:

מגפתי - מיני חבלות והכאות: אש וברד, ואבני אלגביש, וגפרית, ושלג, וקיטור.

כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת. בְּזֶה הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי מֵהַמַּכּוֹת בָּאֲוִיר.

אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ. כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה שֶׁאֶשְׁלַח תִּהְיֶה בְּלֵב כֻּלְּכֶם גַּם אַחַר שֶׁתָּסוּר, כִּי גַם אַחֲרֵי כֵן תַּרְגִּישׁוּ בְּהֶזֵּק נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה בְּקִלְקוּל הַצְּמָחִים וְהַמְּזוֹנוֹת וּבָחֳלִי הַגּוּף, כְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁקִּלְקְלָה מֶזֶג הָאֲוִיר בְּלִי סָפֵק, וְשֶׁלֹּא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם חֳלָאִים רָעִים בְּלִי סָפֵק. אֲבָל מֵהַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לֹא נִמְשַׁךְ הֶזֵּק מְבֹאָר אַחַר שֶׁסָּרוּ.

בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה יְכָלְתִּי גַּם בַּאֲוִיר הַמַּקִּיף. אָמְנָם יְכָלְתּוֹ בָּעֶלְיוֹנִים הוֹדִיעָם עַל יַם סוּף בְּעִנְיַן מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְעַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ, שֶׁכֻּלָּם דְּבָרִים אֲשֶׁר מְצִיאוּתָם בִּלְתִּי טִבְעִי.

את כל מגפתי פירש״‎י למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה וכו', הם צמחי האדמה והאילנות שמהרו לבכר והכם הברד. ד״‎א את כל מגפתי כמה מיני חבלות אש וברד אבני אלגביש גפרית שלג קיטור.

[את כל מגפתי הרבה ממגפותי]

אל לבך שאף לבו של אדם נשבר עליו למפחד מאד. אל לבך הבית בשו״‎א.

כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לָמַדְנוּ שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּכָל הַמַּכּוֹת. פֵּרֵשׁ הָרָאֵ״ם בַּכּוּרוֹת הַבֵּי״ת נְקוּדָה בְּפַתָּח, כִּי בַּבָּרָד לֹא הֻכּוּ כִּי אִם הָאָבִיב שֶׁבִּכְּרוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב״ (שמות ט:לא), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בִּכְּרָה כְּבָר. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין ״בַּצּוֹרוֹת״ בִּמְקוֹם ״בְּכוֹרוֹת״, כִּי הַבָּרָד גָּרַם לָהֶם רָעָב וּבַצֹּרֶת, וְכֵן גָּרַס מַהֲרִי״א. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא שָׁקְטָה רַעְיוֹן הַשּׁוֹאֵל לָמָּה הָיְתָה מַכָּה זוֹ גְּדוֹלָה מִן כָּל הַמַּכּוֹת, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מֵחֲמַת הַבֶּהָלָה הַגְּדוֹלָה הַבָּאָה מִן ״קוֹל ה׳ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ״ (תהלים כט:ז), כִּי הֵם דְּבָרִים מַבְהִילִים בֶּאֱמֶת, דְּאִם כֵּן לָמָּה תָּלָה רַשִׁ״י הַדָּבָר בְּמַה שֶׁהֻכּוּ הַבִּכּוּרִים אוֹ בַּבַּצֹּרֶת, וַהֲלֹא הַקּוֹלוֹת עִקַּר הַבֶּהָלָה? וְאַדְרַבָּה נִרְאֶה שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ כָּל כָּךְ עַל הַתְּבוּאָה, דְּאִם לֹא כֵן מַכַּת הָאַרְבֶּה תִּהְיֶה שְׁקוּלָה כְּכָל הַמַּכּוֹת, שֶׁהֲרֵי אָכַל מַה שֶּׁהִשְׁאִיר הַבָּרָד. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ כָּל כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ, וְאִם כֵּן לָמָּה תִּהְיֶה מַכָּה זוֹ גְּדוֹלָה מִכָּל הַמַּכּוֹת?

וְהִנֵּה כְּפִי הַפְּשָׁט נוּכַל לְיַשֵּׁב זֶה, שֶׁבְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת מַמָּשׁ יְדַבֵּר, כִּי יֵשׁ לְדַקְדֵּק מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ״, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״אֶל לִבְּךָ״ בְּשׁוּם מַכָּה חוּץ מִבְּזוֹ? אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבְּסֵדֶר בְּאַחַ״ב אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מַכָּה אַחַת שֶׁתִּהְיֶה גּוֹרֶמֶת שֶׁאִם חָכָם אַתָּה אֲזַי תִּתֵּן אֶל לִבְּךָ מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁתִּהְיֶה בְּסוֹף סֵדֶר בְּאַחַ״ב, יַעַן כִּי מִתְּחִלָּה הִתְרָה ה׳ בְּפַרְעֹה בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד כג) ״וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, וּלְפִי שֶׁבַּפַּעַם הַהוּא לֹא הִרְגִּישׁ עֲדַיִן בְּרָעָה זוֹ כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא, לְפִי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָהּ כִּי אִם קוֹל דְּבָרִים בִּלְבַד הָיָה שׁוֹמֵעַ, עַל כֵּן לֹא הָיָה מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי קוֹל. עַל כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מַכָּה בְּבִכּוּרֵי צֶמַח הָאֲדָמָה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּמַכָּה זוֹ יִהְיֶה לְךָ צַעַר מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל הַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמִים, לְפִי שֶׁכָּל פְּרִי שֶׁנִּתְבַּכֵּר חָבִיב עַל הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת כִּי תָבֹא (דברים כו ב) בְּטַעַם הַבִּכּוּרִים. וְהָרְאָיָה שֶׁבְּמַכָּה זוֹ הוֹדָה וְאָמַר ״חָטָאתִי הַפָּעַם״, מַה שֶּׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּכָל הַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמִים, לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה צַר לוֹ מְאֹד שֶׁהֻכּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּכְּרוּ תְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁהֵם חֲבִיבִים עַל הָאָדָם בְּיוֹתֵר. וְאִם בִּפְרִי צֶמַח הָאֲדָמָה כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּפְרִי בִטְנְךָ, כַּמָּה גָּדוֹל הַצַּעַר בְּמִיתַת בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ! וְאִם עַד הֵנָּה לֹא הִרְגַּשְׁתָּ בַּדָּבָר, הִנֵּה בַּפַּעַם הַזֹּאת שֶׁאֲנִי מַכֶּה אֶת בִּכּוּרֵי צֶמַח הָאֲדָמָה, אֲזַי תִּתֵּן אֶל לִבְּךָ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי, דְּהַיְנוּ מַכַּת בְּכוֹרוֹת פְּרִי הַבֶּטֶן, כַּמָּה גָּדוֹל הַצַּעַר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי״, דְּהַיְנוּ מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁל פְּרִי הַבֶּטֶן, אֶל לִבֶּךָ, שֶׁתִּתֵּן לִבְּךָ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִדְרוֹשׁ קַל וָחֹמֶר: שֶׁאִם בְּבִכּוּרֵי פְּרִי הָאֲדָמָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל הַצַּעַר, מֵחֲמַת שֶׁהֵם חֲבִיבִין עַל הָאָדָם, קַל וָחֹמֶר בְּבִכּוּרֵי פְּרִי בִּטְנְךָ! וְאִם כֵּן שַׁפִּיר קָאָמַר רַשִׁ״י שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת מַמָּשׁ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב קְרָאָהּ ״כָּל מַגֵּפוֹתַי״. וְכָךְ הוּא הָאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּם לֹא נִכְנַע פַּרְעֹה כִּי אִם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב״ וּכְבָר בִּכְּרָה, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר מְאֹד.

וְעַל צַד הָרֶמֶז, נִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (ז יז) שֶׁמַּכַּת הַבָּרָד וְהַקּוֹלוֹת בָּא לְפַרְעֹה עַל אֲשֶׁר לֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה׳ בֶּהָדָר, וְעַל כֵּן הִשְׁמִיעַ ה׳ לְאָזְנוֹ קוֹלוֹת נוֹרָאִים וּמַבְהִילִים, וּלְכֵן הָיָה מִתְוַדֶּה דַּוְקָא בְּחֵטְא זֶה וְאָמַר ״ה׳ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״ (שמות ט, כז). תַּחַת אֲשֶׁר כִּחֵשׁ בַּה׳ וַיֹּאמֶר לֹא הוּא, וְהָיָה חוֹטֵא בַּקּוֹל, וְסִפֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל בּוֹרְאוֹ, עַל כֵּן נִדּוֹן בְּקוֹלוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (ויקרא רבה טז ז) בִּמְצֹרָע שֶׁמֵּבִיא צִפֳּרִים הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה קוֹל לְכַפֵּר עַל קוֹל שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן ״הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד״ (שמות ט, כט). וְקָשֶׁה, לְעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ ״הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד יֶחְדָּלוּן״ אוֹ ״לֹא יִהְיֶה עוֹד״, אֶלָּא שֶׁכָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: מַה תִּצְעַק אֵלַי לֵאמֹר ״הַעְתִּירוּ אֶל ה׳״? אִם תָּשׁוּב מִדַּרְכְּךָ וְלֹא תַּשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלְךָ קוֹל עַנּוֹת בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים כְּלַפֵּי מַעְלָה לֵאמֹר ״מִי ה׳״, אָז מִמֵּילָא הַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, כִּי בְּסוּר הַסִּבָּה יָסוּר גַּם הַמְסֻבָּב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: כְּשֶׁהַקֹּלוֹת שֶׁלְּךָ יֶחְדָּלוּן, אָז מִמֵּילָא הַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה׳ הָאָרֶץ (שמות ט, כט), כְּשֶׁתָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לֹא כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ בַּתְּחִלָּה ״מִי ה׳״ (שמות ה, ב).

וּלְפִי שֶׁחֵטְא זֶה הָיָה בַּלָּשׁוֹן, וְיָדוּעַ שֶׁחֵטְא הַלָּשׁוֹן מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת, וְהֵם עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכָל הַתּוֹרָה בִּכְלָל, כִּי כָל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אִם כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁבַּעַל הַלָּשׁוֹן יִהְיֶה נִדּוֹן בְּכָל הַמִּיתוֹת, כִּי עֹנֶשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה, וְכֵן עֹנֶשׁ הַמְגַדֵּף, וְעֹנֶשׁ שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּהֶרֶג, וְעֹנֶשׁ סְתָם גִּלּוּי עֲרָיוֹת בְּחֶנֶק, וּבַת כֹּהֵן כִּי תִזְנֶה בִּשְׂרֵפָה. אִם כֵּן מָצִינוּ שֶׁכָּל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין שַׁיָּכִים בִּשְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁבַּעַל הַלָּשׁוֹן יִהְיֶה נִדּוֹן בְּכָל הַמַּגֵּפוֹת הַלָּלוּ, כִּי הוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי״, כִּי מָצִינוּ בְּמַכַּת הַבָּרָד דּוּגְמָא לְכָל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: סְקִילָה בָּאֲבָנִים, דּוּגְמָא לָזֶה יָרַד עֲלֵיהֶם הַבָּרָד וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, וְסַקֵּל יְסַקֵּל אוֹתָם. שְׂרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה״. הֶרֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח מז) ״יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם״, וּלְשׁוֹן הֲרִיגָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ בְּגֶפֶן, אֶלָּא שֶׁרָמַז לְאַנְשֵׁיהֶם הַיְקָרִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, כִּדְאִיתָא (שם פ ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״. וְחֶנֶק, הַיְינוּ בְּרִבּוּי מַיִם שֶׁיָּרְדוּ עִם הַבָּרָד, כִּי אוּלַי נִטְבְּעוּ קְצָתָם בַּשָּׂדֶה בִּמְטַר הַבָּרָד, כִּי כָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב חֶנֶק אוֹ טוֹבֵעַ בְּנָהָר כוּ׳ (כתובות ל:).

וְהִכָּה הַבָּרָד אֶת מַה שֶּׁנִּתְבַּכֵּר תְּחִלָּה, תַּחַת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה יַד לְשׁוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר נְוֵה שָׁלוֹם. וְאַגַּב זֶה הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה נֻכְּתָה וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטוֹ מַשְׁמַע שֶׁבָּא לְהוֹדִיעֵנוּ אַגַּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֻכְּתָה הַפִּשְׁתָּה מִצַּד הֱיוֹתָהּ עוֹמֶדֶת בְּקַשֶּׁיהָ, כָּךְ הֻכָּה פַּרְעֹה עַל קְשִׁי עָרְפּוֹ כְּגִבְעוֹל זֶה, מִכָּל מָקוֹם אַגַּב אָרְחֵינוּ בָּא נַמֵּי לְהוֹדִיעַ מִי וָמִי הַמֻּכִּים וְלוֹקִים הַמְקַבְּלִים נֶזֶק מִן בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, וּמִי הוּא בֶּן חוֹרִין מִן בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל נֶזֶק מִן קוֹל עַנּוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, כְּנֶגֶד זֶה הֻכּוּ גַּם אוֹתָן צְמָחִים הַדּוֹמִים לוֹ מִן קוֹל הַבָּרָד. וְכָל מִי שֶׁנִּצּוֹל מִן קוֹל בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, נִצּוֹלוּ גַּם מִן קוֹל הַבָּרָד אוֹתָן צְמָחִים הַדּוֹמִים לוֹ. כִּי מֵהַיָּדוּעַ שֶׁמִּן בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן מְקַבְּלִים נֶזֶק שְׁנֵי כִּתּוֹת: כַּת אַחַת הֵם הַבְּכוֹרִים בְּמַעֲלָה, אֲשֶׁר רַבִּים קַנָּאִים פּוֹגְעִים בָּהֶם, הַמִּתְקַנְּאִים בְּגֹדֶל מַעֲלָתָם. וְעוֹד שֶׁלְּגֹדֶל מַעֲלָתָם בְּיוֹתֵר הֵם מִתְפַּעֲלִים מִן הַלָּשׁוֹן הָרָע, לְאַפּוֹקֵי מִי שֶׁהוּא מִן קְטַנֵּי הַמַּעֲלוֹת, אֵין מִתְקַנְּאִים בָּהֶם כָּל כָּךְ וְאֵין שׁוֹלְחִים בָּהֶם כָּל כָּךְ חֵץ לְשׁוֹנָם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁחִצָּיו נִחֲתוּ בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מִתְפַּעֵל כָּל כָּךְ וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁמַּזִּיק הַלָּשׁוֹן לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר לָהֶם מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה, הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. הֲלֹא מִדָּה זוֹ מְצוּיָה בְּרַבַּת בְּנֵי עַמֵּנוּ, כִּי בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הִשְׁמִיעוּ אֵין נָקִי, כָּל אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים, וּבִלְשׁוֹנָם מַפִּילִים כָּל חוֹמָה גָּבוֹהַּ וְכָל אֶרֶז אַדִּיר בַּלְּבָנוֹן יְנַקְּבוּהוּ תּוֹלַעַת יַעֲקֹב. כַּת שְׁנִיָּה הֵם הָעוֹמְדִים כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן כְּגִבְעוֹל זֶה, וְאֵינוֹ נִכְנָע לָהֶם לִהְיוֹת מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָן מְשִׁיבִים, אֶלָּא רוֹצֶה לַעֲמוֹד כְּנֶגְדָּם לְהָשִׁיב לִמְחָרְפוֹ דָבָר, אוֹ הַמִּתְפָּאֵר בְּמַעֲלָתוֹ, כִּי זֹאת קוֹמָתוֹ דָּמְתָה לְתָמָר, אָז בְּיוֹתֵר הַלָּשׁוֹן הָרָע מַזִּיק לוֹ.

וְהַנִּצּוֹל מִן הַלָּשׁוֹן הָרָע הוּא, מִי שֶׁהוּא מִן הַמַּאֲפִילִים, שֶׁאֵינָם מַרְאִים אֶת עַצְמָם בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כו כ) ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם״. אַף עַל פִּי שֶׁ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״ (ירמיהו ט ז) עוֹבְרִים אֲפִילּוּ כַּמָּה חֹמוֹת, וְהַיּוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וְנִצּוֹל מִכָּל כְּלֵי זַיִן, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִצּוֹל מִבַּעֲלֵי חִצִּים אֵלּוּ, מִכָּל מָקוֹם הַצָּלָה פּוּרְתָּא מִיהָא הֲוֵי כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם בְּמַעֲלוֹתָיו וְאֵינוֹ מֵשִׁיב לִמְחָרְפוֹ דָּבָר, וְיִהְיֶה ״כְּאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ״ (תהלים לח יד). לְכָךְ סִפְּרָה לָנוּ הַתּוֹרָה כִּי הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, ״כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל״ (שמות ט לא). וְקָשֶׁה, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? דְּאִם בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁלְּפִי שֶׁהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ עַל כֵּן הִכְבִּיד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ, מִכָּל מָקוֹם לָמָּה הֻצְרְכָה לִתֵּן טַעַם לָמָּה נֻכּוּ אֵלּוּ וְלֹא נֻכּוּ אֵלּוּ? אֶלָּא לְרַמֵּז לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁקּוֹל הַלָּשׁוֹן מַזִּיק לִבְכוֹרֵי הַמַּעֲלָה וְלָעוֹמֵד כְּנֶגְדָּם כְּגִבְעוֹל זֶה, כָּךְ הֻכּוּ מִן קוֹל הַבָּרָד הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, כִּי הַפִּשְׁתָּה גִּבְעוֹל עוֹמֶדֶת בְּקַשֶּׁיהָ, וְהַשְּׂעֹרָה אָבִיב נִתְבַּכְּרָה. אֲבָל הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ. כָּךְ כָּל הַמַּאֲפִילִים עַצְמָם וְאֵינָן נִרְאִין לַבְּרִיּוֹת בְּמַעֲלָתָם, וְעוֹשִׂין אֶת עַצְמָם כְּלֹא שׁוֹמְעִין, אֵלּוּ לֹא נֻכּוּ. וְכֵן יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא (דברים כג יד) עַל פָּסוּק ״וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ״, כִּי הַשְּׁתִיקָה עִקַּר כְּלֵי זַיְנוֹ שֶׁל אָדָם לְנַצֵּחַ בָּהּ אֶת מְחָרְפָיו.

וּבְזֶה מְתֹרָץ, מַה שֶּׁכָּתוּב ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה׳״ (שמות ט, כט). פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְפִי שֶׁהָיְתָה הָעִיר מְלֵאָה גִּלּוּלִים, וּמַקְשִׁים כָּאן לָמָּה הִקְפִּיד דַּוְקָא בְּמַכָּה זוֹ? אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי פְּשׁוּטוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁוַּדַּאי בְּכָל הַמַּכּוֹת הִקְפִּיד עַל זֶה, וְלֹא הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְהוֹדִיעַ לְפַרְעֹה אֵימָתַי יִתְפַּלֵּל וְאִם תּוֹךְ הָעִיר אוֹ חוּצָה לָהּ, זוּלַת בְּמַכָּה זוֹ שֶׁאָמַר פַּרְעֹה ״וְרַב מִהְיוֹת קֹלוֹת אֱלֹהִים״ (שמות ט, כח), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּל כָּךְ נִבְהַל מִן הַקּוֹלוֹת עַד שֶׁרָצָה שֶׁיִּפְסְקוּ לְאַלְתַּר. עַל כֵּן הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפְסְקוּ לְאַלְתַּר, שֶׁהֲרֵי הוּא צָרִיךְ לָצֵאת מִן הָעִיר תְּחִלָּה וְשָׁם יַעְתִּיר אֶל ה׳. מִכָּל מָקוֹם גַּם לְפִי דַּרְכֵּנוּ רָמַז לוֹ שֶׁחֵטְא הַלָּשׁוֹן גָּרַם לְפַרְעֹה כִּי סָר ה׳ מֵעָלָיו, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְרָאוֹת אֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּמְחִצָּה אַחַת עִם פַּרְעֹה. עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲרָכִין טו:): ״כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר יַחַד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא, ה) ׳מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל׳, אַל תִּקְרֵי אוֹתוֹ אֶלָּא אִתּוֹ״. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי אֶל ה׳״, לְפִי שֶׁהָעִיר מְלֵאָה גִּלּוּלִים. כִּי כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח בּוֹ כָּל מַגֵּפוֹתָיו, לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כָּךְ הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״מְלֵאָה גִּלּוּלִים״ לְהוֹרוֹת שֶׁחֵטְא זֶה כּוֹלֵל גִּלּוּלִים הַרְבֵּה וּמְמַלֵּא כָּל הָעִיר בְּכָל מִינֵי גִּלּוּלִים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, מָקוֹם שֶׁהַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר. וְנִרְאֶה עוֹד לוֹמַר שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוֹ פַּרְעֹה שֶׁמִּיִּרְאַת הַקּוֹלוֹת וְהַבָּרָד יֵלֵךְ לְאֵיזֶה בַּיִת לְהִתְפַּלֵּל. עַל כֵּן אָמַר לוֹ ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״, לְהַרְאוֹת לוֹ גֹּדֶל הַנֵּס, שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלוֹ, שָׁם לֹא יִהְיֶה בָּרָד.

כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת וְגוֹ׳. הוֹדִיעוֹ עֹצֶם הַמַּכָּה כְּדִין הַהַתְרָאָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְרוֹת עָלָיו בַּמִּיתָה עַצְמָהּ, שֶׁאִם הִתְרוּ בּוֹ בְּמִיתָה קַלָּה וּבָאִים לַהֲמִיתוֹ בַּחֲמוּרָה - פָּטוּר כַּיָּדוּעַ.

כָּל מַגֵּפֹתַי וְגוֹ׳. קָשֶׁה, הֲלֹא רָאִינוּ שֶׁהֵבִיא עָלָיו עוֹד שָׁלֹשׁ מַכּוֹת אֲחֵרוֹת. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁשְּׁקוּלָה זוֹ כְּנֶגֶד כֻּלָּן, וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) שֶׁשְּׁקוּלָה מַכַּת בְּכוֹרוֹת כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת, אוּלַי שֶׁזּוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מַכּוֹת, וּמַכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל שֶׁלְּפָנֶיהָ וּמַכַּת בָּרָד בִּכְלָל, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְמִנְיָן תִּהְיֶה מַכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד י״ד מַכּוֹת, וְלֹא הִנְאַנִי דֶּרֶךְ זֶה.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ יַטֶּה לִבּוֹ לְהָבִין לְהַרְגִּישׁ בַּמַּגֵּפוֹת שֶׁהֵבִיא עָלָיו ה׳, יוּבַן כִּי בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא עַד עַתָּה לֹא הָיָה מַחְלִיט פַּרְעֹה בְּדַעְתּוֹ כִּי הֵם מֵאֱלֹהֵי הַיְּכֹלֶת וְהָיָה תּוֹלֶה בִּמְכַשְּׁפוּת וּמַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁגַּם הַחַרְטוּמִּים עוֹשִׂים כֵּן. וַהֲגַם שֶׁהָיְתָה מַכָּה שֶׁאָמְרוּ הַחַרְטוּמִּים אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, יֵשׁ מָקוֹם לְפַרְעֹה לַחְשׁוֹב כִּי אֶפְשָׁר כִּי הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה לֹא הִשִּׂיגוּ הַשָּׂגַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּמְכַשְּׁפוּת וְאוֹמְרִים כֵּן, וּלְעוֹלָם יִמָּצֵא אָדָם מְכַשֵּׁף שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת בְּאֶמְצָעוּת הַמַּכָּה אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיךָ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי שֶׁכְּבָר הֵבֵאתִי עָלֶיךָ אֶל לִבְּךָ פֵּרוּשׁ שֶׁתֵּדַע כִּי לֹא מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף וְשֵׁדִים הֵמָּה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ מַגֵּפוֹתַי בְּכִנּוּי הָעוֹשֶׂה אוֹתָם, כִּי בִּרְאוֹתְךָ מַכָּה נִפְלָאָה אֲשֶׁר אֵין יְכֹלֶת לְשֵׁד וְכִשּׁוּף לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ דּוֹמֶה דְּדוֹמֶה לְהוֹרִיד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם בְּפִלְאֵי פְּלָאוֹת אָז לָרִאשׁוֹנוֹת תִּתְבּוֹנֵן.