שְׁמוֹת ח׳ · כ״ו

וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

משה יוצא מעם פרעה ומעתיר אל ה׳. רש״י מבאר את ההבדל בין ״ויעתר״ ל״ויעתיר״: ״ויעתר״ בלשון ״ויפעל״ משמעו שנתאמץ והרבה להתפלל. אבן עזרא מבאר שיש בלשון הקודש מילים שוות בטעם משני בניינים - מן הקל ומן הכבד - כמו ״ויעתר אל ה׳״ ו״והעתרתי אל ה׳״, ואלה מועטות במספר. הפסוק מתאר את קיום התפילה של משה להסרת מכת הערוב. הדיוק בלשון מלמד על עוצמת התפילה - לא בקשה סתמית אלא מאמץ עז והפצרה מרובה, כדרכו של משה בהתפללו על הסרת המכות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויעתר אל ה'. נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה, וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר, הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמָע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמָע וַיִּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְפַק משֶׁה מִן קֳדָם פַּרְעֹה וְצַלִי קֳדָם יְיָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויצא. יש מלות בלשון הקדש שהן שוות בטעם, והם משני בנינים מהקל ומהכבד, כמו, ויעתר אל ד' והעתרתי אל ד' (פ' כה), וכמוהו אשר אנכי מורה (ש"א כ לו), והוא ירה החצי (שם), ואלה המלות שהן ככה, מועטות הן במספר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיֶּעְתַּר. לְהָסִיר הֶעָרֹב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע וּבְאוֹתוֹ הָאֹפֶן שֶׁיִּעֵד לְפַרְעֹה, כְּאׇמְרוֹ וַיָּסַר הֶעָרֹב, לֹא שֶׁיִּכָּרֵת וְיָמוּת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּצְפַרְדְּעִים, וְזֶה הוֹרָה בְּאׇמְרוֹ וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה בְּאֹפֶן הֲסָרַת הַמַּכָּה וּבִזְמַנָּהּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל