רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויעתר אל ה'. נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה, וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר, הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמָע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמָע וַיִּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:
וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויעתר אל ה'. נִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה, וְכֵן אִם בָּא לוֹמַר וַיַּעְתִּיר, הָיָה יָכוֹל לוֹמַר, וּמַשְׁמָע וַיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן וַיִּפְעַל, מַשְׁמָע וַיִּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:
וּנְפַק משֶׁה מִן קֳדָם פַּרְעֹה וְצַלִי קֳדָם יְיָ:
ויצא. יש מלות בלשון הקדש שהן שוות בטעם, והם משני בנינים מהקל ומהכבד, כמו, ויעתר אל ד' והעתרתי אל ד' (פ' כה), וכמוהו אשר אנכי מורה (ש"א כ לו), והוא ירה החצי (שם), ואלה המלות שהן ככה, מועטות הן במספר:
וַיֶּעְתַּר. לְהָסִיר הֶעָרֹב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע וּבְאוֹתוֹ הָאֹפֶן שֶׁיִּעֵד לְפַרְעֹה, כְּאׇמְרוֹ וַיָּסַר הֶעָרֹב, לֹא שֶׁיִּכָּרֵת וְיָמוּת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּצְפַרְדְּעִים, וְזֶה הוֹרָה בְּאׇמְרוֹ וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה בְּאֹפֶן הֲסָרַת הַמַּכָּה וּבִזְמַנָּהּ.