שְׁמוֹת ח׳ · י״ט

וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃

במילים פשוטות

ה׳ אומר ״ושמתי פדֻת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האֹת הזה״. רש״י מבאר ש״פדֻת״ פירושו הבדלה - שיבדיל בין עם ישראל לעם מצרים. אבן עזרא מבאר בדומה ש״פדות״ היא כטעם הפרש, וכל פדיון קרוב לטעם זה. הפסוק ממשיך את רעיון ההבחנה בין ישראל למצרים, וקובע שהאות - ההבדלה בין העמים - יתקיים למחרת. ההבטחה שהמכה תפגע במצרים ותפסח על ישראל היא ״אות״ בפני עצמה, המוכיחה את השגחת ה׳ המדויקת ואת מלכותו בקרב הארץ, ולא רק כוח טבע עיוור.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושמתי פדת. שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמְּךָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וֶאֱשַׁוֵי פוּרְקַן לְעַמִי וְעַל עַמָךְ אַיְתִי מָחָא לִמְחָר יְהֵא אָתָא הָדֵין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושמתי פדות. כטעם הפרש, וכל פדיון קרוב מזה הטעם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ושמתי פדות - לשון הבדלה, וכן ישועה והצלה וחלצה פורקן, כולן לשון הפרשה והבדלה זה מזה.

למחר יהיה - שלא תאמר מקרה הוא היה לנו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְשַׂמְתִּי פְדוּת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ. שֶׁגַּם לְקִצָת עַמִּי שֶׁיָּבֹאוּ לִמְקוֹם הֶעָרוֹב לֹא יַזִּיק הֶעָרוֹב כְּלָל, וְיַזִּיק לְעַמְּךָ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּעַצְמוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

למחר יהיה שלא תאמר מקרה הוא. וכן במכת דבר דכתיב ביה וישם ה׳‎ מועד לאמר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְשַׂמְתִּי פְדֻת. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, עוֹד יַעֲשֶׂה פְדוּת אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חוּץ מֵאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, לְבַל קְרוֹב לָהֶם הֶעָרוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּהְיוּ עַמִּי וְעַמְּךָ עוֹמְדִים בְּשָׁוֶה, יַעֲשֶׂה ה׳ פְּדוּת לָזֶה מִבֵּין זֶה, וְלַנָּכְרִי יַשִּׁיךְ וּלְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לֹא יַשִּׁיךְ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל