רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ונלאו מצרים. לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה לְמֵי הַיְאוֹר שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לִשְׁתּוֹת:
וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹֽר׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ונלאו מצרים. לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה לְמֵי הַיְאוֹר שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לִשְׁתּוֹת:
וְנוּנֵי דִי בְנַהֲרָא תְּמוּת וּסְרִי נַהֲרָא וְיִלְאוּן מִצְרָאֵי לְמִשְׁתֵּי מַיָא מִן נַהֲרָא:
והדגה. שם מין כולל לכל שורץ במים:
ונלאו. מבנין נפעל, מגזרת לאה כטעם לא יכלו:
ונלאו - כבר פירשתיו בפרשת לוט. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אנויי בלע"ז.
וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר תָּמוּת. לֹא תִשָּׁאֵר בּוֹ צוּרַת הַמַּיִם עִם מַרְאִית הַדָּם, אֲבָל תִּהְיֶה בּוֹ צוּרַת הַדָּם בְּעַצְמוּתוֹ וּבְמַרְאִיתוֹ, וּלְפִיכָךְ תָּמוּת הַדָּגָה.
וְנִלְאוּ מִצְרַיִם. לַחְפֹּר סְבִיבוֹת הַיְאוֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת, כַּאֲמָרוֹ וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאֹר: