וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

ה׳ חוזר ומדבר אל משה ״אני ה׳ דבר אל פרעה... את כל אשר אני דֹבר אליך״. רש״י מסביר שזהו אותו הדיבור עצמו שנאמר למעלה ״בֹּא דבר אל פרעה״, אלא שמכיוון שהכתוב הפסיק את העניין כדי לייחס את השבטים, חזר להתחיל בו מחדש. ״אני ה׳״ פירושו, לפי רש״י, כדאי אני לשלוח אותך ולקיים את דברי שליחותי. אבן עזרא מבאר בדומה שעתה מפרש הכתוב את ״וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן״, וזהו תוכן הציווי ״בֹּא דבר אל פרעה מלך מצרים״. כך נקשר הרצף שנקטע ומתחדשת השליחות.