שְׁמוֹת ה׳ · ו׳

הנגשים. מִצְרִיִּים הָיוּ וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ יִשְׂרְאֵלִים; הַנּוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל כַּמָּה שׁוֹטְרִים וְהַשּׁוֹטֵר מְמֻנֶּה לִרְדּוֹת בְּעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה (שמות רבה):

וּפַקִיד פַּרְעֹה בְּיוֹמָא הַהוּא יָת שִׁלְטוֹנִין דְעַמָא וְיָת סָרְכוֹהִי לְמֵימָר:

ויצו. הנוגשים הם המצריים, ושוטרי העם הם מישראל:

הנוגשים - ממונים על השוטרים, כמו: שופטים ושוטרים ממונים לצוות את השוטרים, והשוטרים רודים בעם לעשות מה שהשופטים מצוים.

וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא. פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בַּיּוֹם הַהוּא צִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת תֹּקֶף הַצָּרָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ שְׂאֵת תִּשָּׁכַח מֵהֶם הַמַּחְשָׁבָה הַהִיא שֶׁל הַמּוֹרָא וְיִפְנוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתָם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי צָרָה הַמְזֻמֶּנֶת תַּשְׁכִּיחַ מֵחוּשׁ צָרָה הָעֲתִידָה וְשֶׁכְּבָר עָבְרָה, וְזֶה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וְשִׁעֵר כִּי יַסְפִּיק לָזֶה יוֹם אֶחָד.

אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמוֹז שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד לָהֶם בָּעֲבוֹדָה אֶלָּא יוֹם הַהוּא, כִּי לְמָחָר בָּא מֹשֶׁה וְהִכָּה יְאוֹר מִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרָה מַקֵּל הַשִּׁעְבּוּד, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ הַמַּכּוֹת נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד מֵעֲלֵיהֶם, וְאַדְרַבָּה הִתְחִילוּ לְהוֹזִיל כַּסְפָּם בְּעַד מַשְׁקֵה מַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י). וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵאָמְרוֹ ״גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם״, כִּי יוֹם שֶׁלְּפָנָיו לֹא כִלּוּ חֻקָּם לְצַד שֶׁהָיָה יוֹם בְּשׂוֹרָה וְהָיוּ מְקֻבָּצִים לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹתוֹת.