וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃

וַאֲמַר פַּרְעֹה שְׁמָא דַיְיָ לָא אִתְגְלִי לִי דִי אֲקַבֵּל לְמֵמְרֵהּ לְשַׁלָחָא יָת יִשְׂרָאֵל לָא אִתְגְלִי לִי שְׁמָא דַיְיָ וְאַף יָת יִשְׂרָאֵל לָא אֲשַׁלַח:

ויאמר. מי ה' אשר אשמע בקלו. שואל הוא מי ד' שהוא אלהים ומתשובת משה שהשיב לו אחרי כן נלמוד זה:

מי א' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל - שהם עבדי מארצי לעובדו, מה חלק יש לו בעם הזה שיעבדוהו.

לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. לֹא יָדַעְתִּי שׁוּם נִמְצָא מְהַוֶּה אַחַר אֲפִיסוּת מֻחְלָט.

וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. וְגַם שֶׁיִּתְאַמֵּת מְצִיאוּת זֶה הַנִּמְצָא, לֹא בִּשְׁבִיל זֶה אֲשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל.

״אֲשֶׁר אֶשְׁמַע וְגוֹ׳ לְשַׁלַּח״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר: מַה כֹּחוֹ הַגָּדוֹל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה לְשַׁלַּח וְכוּ׳? וְחָזַר לוֹמַר שֶׁדְּבָרָיו לִרְבוּתָא נֶאֶמְרוּ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל עַד מְאֹד לֹא יוֹעִיל זֶה לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל. וְאֵין כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה שֶׁהוּא יוֹדְעוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל בְּעֵינָיו לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ כָּל עִקָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ ״וְגַם״, פֵּרוּשׁ, וַהֲגַם שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ וְיַשְׂכִּיל כִּי גָּדוֹל הוּא, אַף עַל פִּי כֵן ״אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא״ וְגוֹ׳, וְהֵם תְּחִלַּת דְּבָרָיו, וְהָבֵן.