שְׁמוֹת מ׳ · י״א

וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃

במילים פשוטות

ומשחת את הכיור ואת כנו, וקידשת אותו. ה׳ מצווה את משה למשוח את הכיור ואת כנו, ולקדש אותו. לפי פשט הכתוב, משיחת הכיור וכנו בשמן המשחה מקדשת אותם ומייחדת אותם לעבודת הקודש, כשאר כלי המשכן. תרגום אונקלוס מתרגם ״ומשחת את הכיור״ כותרבי ית כיורא, ו״ואת כנו וקידשת אותו״ כוית בסיסה ותקדש יתה. הפסוק משלים את ציווי משיחת הכלים, ומצווה על משיחת הכיור וכנו כדי לקדשם, לאחר משיחת המשכן, כליו ומזבח העולה, ובכך נשלם ציווי משיחת המשכן וכל כליו, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את ציווי הקרבת אהרן ובניו ורחיצתם וקידושם לכהונה.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְרַבֵּי יָת כִּיוֹרָא וְיָת בְּסִיסֵהּ וּתְקַדֵשׁ יָתֵהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל