וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃

בצלאל יצק ארבע טבעות בארבע הקצוות למכבר הנחושת, בתים לבדים. ארבע טבעות נחושת נקבעו בארבע פינות מכבר הנחושת, ושימשו כבתים, כלומר כנרתיקים, שדרכם יושחלו הבדים לנשיאת המזבח. לפי פשט הכתוב, הטבעות שבמכבר הן מנגנון הנשיאה של מזבח העולה, בדומה לטבעות שבשאר הכלים. תרגום אונקלוס מתרגם ״טבעות״ כעזקתא, ו״בתים לבדים״ כאתרא לאריחיא, מקום לבדים. הפסוק מתאר את יציקת ארבע הטבעות שבפינות מכבר הנחושת, המשמשות לנשיאת מזבח העולה באמצעות בדים, ומכין את הקורא לתיאור הבדים שיושחלו בטבעות אלו, כחלק ממנגנון נשיאת המזבח החיצוני במסעות.