וְאִתּ֗וֹ אׇהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ {ס}

ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש. אהליאב, משבט דן, היה שותפו של בצלאל במלאכה, והיה אומן בעל כישורים מגוונים: חרש, כלומר חרש עצים ומתכת, וחושב, כלומר אורג במעשה חושב האמנותי, ורוקם, כלומר עושה מעשה רקמה, בכל החומרים היקרים: תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. לפי פשט הכתוב, אהליאב היה אומן רב תחומי שסייע לבצלאל בכל סוגי המלאכה. תרגום אונקלוס מתרגם ״חרש וחושב״ כנגר ואמן, ו״רוקם״ כציר. הפסוק מציג את אהליאב שותפו של בצלאל, ומפרט את מגוון כישוריו במלאכות העץ, האריגה והרקמה, המשלימים את יכולותיו של בצלאל בעשיית המשכן וכליו.