וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃

ושישה קנים יוצאים מצדי המנורה: שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה קני מנורה מצדה השני. מן הקנה המרכזי של המנורה יוצאים שישה קנים, שלושה לכל צד, ויחד עם הקנה האמצעי הם שבעה קנים הנושאים את הנרות. לפי פשט הכתוב, הקנים היוצאים לצדדים סימטריים, שלושה מכאן ושלושה מכאן, וכולם חלק מן המנורה המקשה. תרגום אונקלוס מתרגם ״קנים״ כקנין, ו״יוצאים מצדיה״ כנפקין מסטרהא. הפסוק מתאר את שישה הקנים היוצאים מצדי המנורה, המשלימים יחד עם הקנה האמצעי את מבנה המנורה בעלת שבעת הנרות, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את הגביעים, הכפתורים והפרחים שבכל קנה.